פסק דין בתיק ת"צ 34625-12-11

בפניי בקשה, לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), לאישור תובענה כתובענה ייצוגית.

ה ע ו ב ד ו ת  ו ה מ ח ל ו ק ת

1.         המבקשת, מורה בגמלאות, הייתה עמיתה בקופת גמל ענפית שנועדה לאפשר לעובדי הוראה לצאת להשתלמות מקצועית (להלן: הקרן). ביום 01.01.2011 פוצלה הקרן, שעד אז פעלה כתאגיד, לקופת גמל - היא משיבה 1 - ולחברה המנהלת אותה - היא משיבה 2 - כמצוות סעיף 86(ו) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: חוק הפיקוח). שינוי זה כלל, בין היתר, מעבר לשיטה אשר לפיה התשואה שהעמיתים זוכים בה נגזרת מזו שהניבו השקעות הקרן הלכה למעשה, תחת השיטה שנהגה לפנים, שלפיה נהנו העמיתים מתשואה קבועה בשיעור ארבעה אחוזים, שאליה צורפו הפרשי הצמדה למדד ושממנה נוכו דמי ניהול.

המבקשת - שהייתה עמיתה בקרן משך ל"ב שנים עד לחודש ינואר 2012, שבו העבירה את הכסף שחסכה לקרן אחרת (ראו נספח 18 לתשובה לבקשה) - טוענת כי היה זה שינוי מהותי בתנאי החיסכון וכי הקרן לא הודיעה עליו מפורשות לעמיתים אלא כשנה לאחר שנכנס לתוקף. היא מבקשת לקבל כי הקרן הפרה חובות החקוקות בחוק הפיקוח ובחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וכי בכך שלא הובהר לעמיתים טיב השינוי לאשורו הופרה זכות חוקתית המוקנית להם, באשר הם הוטעו ונמנע מהם לעשות בכספיהם כראות עיניהם. המבקשת סבורה כי אוטונומיית הרצון של כל העמיתים בקרן נפגעה עקב השינוי בשיטת חישוב התשואה, ומשכך אונה לכולם נזק לא-ממוני. את העמיתים הוותיקים שכבר אינם יוצאים לשנת השתלמות יש, לפי הבקשה, לפצות על-פי תנאי החיסכון ששררו מימים ימימה ועד למועד שבו הודע דבר השינוי באופן מפורש, לפי שיטת המבקשת. אליבא דמשיבות, אף כי הקרן הניבה לעמיתים תשואה של 4% לאורך עשורים, השיטה לחישוב התשואה על הכספים שחסכו העמיתים לא הייתה זכות קנויה על-פי התקנון שמכוחו היא פועלת. בכל-זאת היא פרסמה את דבר השינוי פעמים רבות, אף שלהשקפתה הוא דווקא היטיב עם העמיתים משום שהבטיח את יציבות הקרן - ואפילו הגדיל את התשואה שהשיאה להם.

ד י ו ן  ו ה כ ר ע ה

2.                     ,,בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

(1)        התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2)        תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3)        קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על ההחלטה בענין זה;

(4)        קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.''

(סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות)

בקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית תוגש אם המגיש אותה אוחז בעילה מן העילות המנויות בתוספת השנייה לחוק, או אם נקבע בהוראת חוק מפורשת כי בעניינה של התביעה ניתן להגיש תובענה ייצוגית (ראו סעיף 4(א)(1)). במקרה דנן רלוונטי סעיף 2 לתוספת, שבו נזכרת בין השאר תביעה של עמית נגד חברה מנהלת שעניינה תקנון קופת גמל. הדרישה כי התובענה תעורר שאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה היא תנאי חיוני, אך כבר נפסק כי אין  לפרשה -